במבוא לאחד מספריו המפורסמים, נזכר בודריאר בסיפור של בורחס, על צוות קרטוגרפים ממלכתי שמצייר את מפת העולם. הם מציירים מפה כל כך מדוייקת, ובלהט חותרים לשלמות: יחס של 1:1. בסיום עבודתם הם מחזיקים במפה מושלמת המתארת כל פיסת ארץ בקנה מידה אמיתי - אחד לאחד. המפה משתרעת על פני הארץ כולה, על פני העולם כולו, חוסמת את אור השמש מעלי הפרחים שמתחתיה, אשר לאט לאט נובלים ואיתם בחשיכה העצים ואיתם האדמה. העולם גווע מתחת לציור מלבלב. מהי המציאות, שואל בודריאר: ציור העולם המושלם או דגם העולם הרקוב?
מבלי להשיב על השאלה הזו: בימים אלה מסיימים ציירי המפה הנ"ל מסיימים את עבודתם. בשיתוף פעולה יפני-אמריקאי, מדווח ה-BBC, הושלמה משימת המיפוי הגדולה ביותר, like ever. מפת העולם החדשה מתארת כ-99% מפני כדור הארץ ומורכבת מכ-1.3 מיליון צילומים ששודרו באמצעות גאדג'ט יפני שמרחף בחלל על-גבי הלווין בשם Terra. המפה לא תכסה סנטימטר מפני השטח של כדור הארץ, אלא ברשת, ובקרוב תהיה נגישה להורדה.
ברור שלא צריך לכסות את פני הארץ כדי להביא לרקבון העולם כפי שתיאר אותו בורחס. אנחנו מתקדמים בקצב גם בלי לכסות שום דבר. השחרנו את השמיים בלווינים, חוררנו את האטמוספרה ומבצע ייבוש הכדור קיבל ממדים תאגידיים, וגרוע מזה - תקציב. מהי המציאות? המציאות היא שיש לנו מפה של העולם בגודל של העולם שלא תופסת סנטימטר של מקום בעולם, ומאוחסנת בשרתי אינטרנט אי-שם בעולם, המופעלים בתהליך של עיבוד פחם, פולטים חום ומממשים, ביט אחרי ביט, את חלומו של בורחס.
• אגב, הצצה מומלצת: הבלוג Strange Maps.
{ 5 comments… read them below or add one }
מעניין. תמיד אהבתי את הרעיון הזה של בורחס על האבסורד של מפה ביחס 1:1. היחסים מפה-טריטוריה הם היחסים הכי מורכבים והכי מעניינים שיש :)
יופי ליכטש, תדכא אותנו עוד יותר.
זה יפה מאוד. וגם הקישור שבסוף.
ומעניין שהשאיפה לגעת בחלקיק הקטן ביותר, שהוא יסוד היסודות, מתלכדת עם השאיפה למפות את הכל, עד לאחרון המילימטרים, או חלקיקי-הידע, וכך או כך, להיות יודעי-כל
הלו! דכאונות על התפוררות הכוכב זה הטריטוריה שלי!
האמת שבורחס כלל אינו מזכיר בסיפור את "רקבון העולם" כתוצאה מהמפה וכיו"ב. מדובר ככל הנראה בתוספת של בודריאר.
הינה סיפורו של בורחס כלשונו:
http://digg.com/u19YiO
בברכה.